לפני כשנה וחצי הוזמנו עמוס ונילי עוז לנאפולי, לבית כלא בו כלואים ראשי המאפיה האיטלקית. עוז נתבקש לדבר על ספרו תמונות מחיי הכפר, ספר שקראו האסירים במסגרת אחד מן החוגים שלהם. לאחר הדיון בספר, שכלל גם הקראת קטעים מתוכו והתייחסות לשאלות מצד האסירים, נילי עוז ניגנה בחלילית שירי ארץ ישראל כמו שיבולת בשדה.
כשסיימה לנגן, אחד מראשי המאפיה (ככל הנראה תוך התרגשות רבה בהשפעת הנגינה), רשם מספר טלפון על פיסת נייר. ליד המספר כתב :”אם יש לכם בעיה באיטליה התקשרו למספר הזה”.